- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ב"ש 91715/05
|
ב"ש בית המשפט המחוזי בתל אביב |
91715-05
20.6.2005 |
|
בפני : חאלד כבוב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אפל דוד עו"ד שפירא |
: פרקליטות מחוז ת"א - מיסוי וכלכלה עו"ד הגב' מרגולין |
| החלטה | |
1. זהו ערר על החלטת ביהמ"ש השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת שפירא) בב"ש 2988/04, 2851/04 ו- 3180/04 מיום 14.10.04 לפיה דחה בקשת המבקש לגילוי חומר חקירה שהוגשה בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ במסגרתה עתר המבקש לביהמ"ש קמא לחייב את המשיבה להעביר לעיונו את כל חומר החקירה הקשור בהאזנת הסתר שנעשו למבקש.
2. ביהמ"ש קמא דחה בקשת המבקש, כאשר את החלטתו הוא ביסס באופן הבא:
ביהמ"ש קמא בחר לשלוף מכל אותן שיחות שהוקלטו נשוא עתירתו של המבקש, היינו מתוך אותן 79,000 שיחות, מדגמיות להן האזין ועל בסיסן הכריע את הכף לכאן או לכאן לעניין הבקשה לגילוי חומר חקירה כאמור. "על מנת לוודא שהשיחות שתבחרנה באופן אקראי תהיינה מדגמיות ותבאנה למסקנה ברמת ההסתברות הנדרשת של 79,000 השיחות שהוקלטו במהלך החקירה, על הסניגור... להודיע בכתב... 10 תאריכים לפי בחירתו... כל השיחות באותם תאריכים תישלפנה ותובאנה לידיעת הסניגור...".
בעמ' 67 להחלטתו של ביהמ"ש קמא, הוסיף ביהמ"ש כי "היקפן העצום של השיחות לא מאפשר לביהמ"ש לעיין ולבדוק את כולן אחת לאחת. כדי להתגבר על הקושי הטכני החלטתי להיעזר בבדיקה מדגמית...".
סופו של דבר קבע ביהמ"ש קמא בהחלטתו, עמ' 71 : "שמעתי את השיחות שנבחרו... בין השיחות ששמעתי, מספר שיחות בנושאים פוליטיים שהנאשם 1 משוחח עם אנשי ציבור ששמותיהם ידועים. אף אחת מהשיחות ששמעתי, כולל אלו שנושאיהם פוליטיים, לא נוגעות בעקיפין ואף לא במרומז, לנושאים שבכתב האישום.." מכאן, ביהמ"ש קמא ביסס החלטתו שלא להעביר את השיחות כאמור בהתבסס על אותן מדגמיות ששמע, היינו 1000 שיחות מתוך 79,000 שיחות.
3. עיקר הטיעונים בבקשה:
טיעוני ב"כ המבקש (עו"ד פרופ' שפירא):
- לעניין טענת המשיבה לפיה אם השיחות יועברו לידי המבקש תהא זו פגיעה בפרטיותם של אחרים, טענה זו אינה נכונה כיוון שבשיחה שמבצע אדם מסויים, רשאי הוא לדעת את תוכנה, לעשות לה תרשומת, להקליט אותה ואף לספר לאחרים את תוכנה, כיוון שמי שמשוחח עם אותו אדם אין לו שום זכות מפני פגיעה בפרטיות. אין לומר כי תיווצר פגיעה בפרטיות כאשר אדם מבקש לעיין בחומר חקירה שלו עצמו, ולהאזין לשיחותיו שלו.
- המבקשת יכולה לטעון כי האזינה לכל אותם 100,000 שיחות ושמתוכם נמצאו רק 30% רלוונטים - אך הדבר אינו מונע שהמבקש עצמו ירצה לשמוע גם הוא את כל אותן 100,000 האזנות, כאשר אין דרך לדעת מה רלוונטי ומה לא עד שלא מאזינים לאותן שיחות, וכי הרישומים שניהלה המדינה אינם ממצים את הנדרש, מכאן שזכותו של המבקש להיווכח אף הוא מהאמור ע"י שמיעת כלל ההאזנות.
- המשקלטים שהגיעו למסקנה לפיה שיחות מסוימות הן רלוונטיות ושיחות אחרות הן לא, הינם משקלטים אנונימיים שאינם חתומים על השקלוט ולא ניתן לחקור אותם, כאשר לא ניתן לדעת אילו הנחיות הם קיבלו וכיצד הגיעו למסקנה אליה הגיעו. גם יומן השיחות שהכינו המשקלטים אינו ממצה ולא ניתן ללמוד ממנו על דיוק בתרשומיות. מה גם שהמדינה מודה בכך כי ישנן כ - 5800 שיחות מכלל השיחות שנקלטו, אשר הרישום לגביהן לא כולל דבר מלבד המילה "בלתי רלוונטי", והרי מדובר בכמות נכבדה של שיחות.
- ביהמ"ש קמא ביסס את החלטתו בהתאם למדגם שיחות שנבחרו באופן אקראי, וקבע שלא נמצא בכל אותן שיחות דבר מה שיכול לשמש להגנתו של המבקש. טעה ביהמ"ש הן בחישוב הסטטיסטי שערך, היינו קביעה על ידי מדגם של שיחות, והן בשיקול הדעת שעה שקבע כי אין באותן שיחות ששמע כדי להועיל למבקש בהגנתו. ביהמ"ש קבע כי התנהלו שיחות בין המבקש לבין אישיות פוליטיות ידועות, והרי כתב האישום מיחס למבקש, בין היתר מתן שוחד לאישיות פוליטיות. המבקש המציא לביהמ"ש בדיקה שערך פרופ' קמיל פוקס, ראש ביה"ס למדעי המתמטיקה באוניברסיטת ת"א, עולה כי המדגם אותו ערך ביהמ"ש לקוי, ואיננו מוכיח כלל את המסקנות אליהם הגיע, היינו כי מאותם דוגמיות ניתן להסיק לגבי יתר השיחות.
תגובת ב"כ המשיבה (עו"ד מרגולין):
· רוב רובו של החומר שנותר במאגר הטכני, אשר לא נעשה בו שימוש ולא הסתמכה עליו המשיבה, הוא לא חומר חקירה, אלא הוא מאגר של שיחות שהנאשם הוא לא צד להם.
· המשקלטים אשר קבעו מהו רלוונטי ומהו לא לעניין אותם שיחות אשר נקלטו במסגרת האזנות הסתר הונחו בהתאם למפורט בנימוקי הצווים, מכאן שבכל פעם שהמשקלטים שקלטו שיחה כזו או אחרת הם קבעו מהו רלוונטי ומהו לא בהתאם לאישומים המיוחסים למבקש. יחד עם זאת רק בשל אילוצים טכניים נקלטו כל השיחות, אך כאמור לא לכולם יש את המעמד של שיחות המהוות חלק מחומר חקירה.
· המבקש צודק במובן זה שהחומר אליו הוא טוען אכן נמצא, אך מבחינה טכנית איש לא עיין בו מעבר לעיון הראשוני, איש לא עשה בו שימוש והוא לא משמש תשתית להוכחת אישום כזה או אחר - המשקלטים בהתאם להנחיות תייקו שיחות אלו כבלתי רלוונטיות לצו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
